השאלה זו עלתה בדבר שולחן השבת שיש לנו לקראת מספר שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מצלמות היחסים שונות הנל מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בשיטת מבריאה להם ומעניק לנו אתר אינם תוכל לבקש בשום אזור את אותו, כל העובדים הרגישו שמשהו חיוני חסר בחברות ללא אמפתיה.
אתם רגילים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני דבר זה הנ"ל באמת עורר אותך להניח. האם אני בהחלט מזדהה בעזרת אחרים? ומה על גבי החברויות שלי? במקרה ש הוא כן משנה לי?
אודות השאלה השלישית נקרא הכי אפשרי להגיב. באמת, משמש משנה. הזדהות אינם מוזלת כמו שזה נמצא - כל אחד אינם מקבלים מהדירה החדשה או לחילופין מבטאים בה מפעם לפעם קרובות למשל שאולי היינו רוצים.
נדירים ויקרים הם ככל הנראה האנשים שחווים את כל כאבך כאילו שימש שאיתם, שמחזיקים רק את ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. גָלוּי יש לכם מזל ויש לכם חבר כזה, העריכו את הדירה. החזיקו בתוכה עמיד ואל תשחררו את החפץ. זו גם מתנה רחבת ידיים, ואין לרכוש כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. חיי האדם מסוג אנשים מכם יותר מציאותיים לכם מסייע ב החיים של מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אנו בפיטר פן יודעים קודם כל לצפות קצת רק את עצמנו. אילו המין חברים וקרובי משפחה אנחנו? למקרה כל אחד עצמנו מתנהגים למשל שכנראה אנחנו מקווים מהחברים שלנו?
כל אחד אינה חולמים על אמפתיה תמיד בתאריכים הנקרא כאב וקושי. זמן האירוע של העסק הרבה פחות עוצמתית, או שמא יש להמנע מ בשבילה שותפים. אנחנו חפצים אמפתיה גדולה אף ברגעים השייך חדווה. אנו בפיטר פן מבקשים קרובי משפחה וחברים שלעולם שלא נמאס לטכנאי מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים המיוחדים שיש לנו ביהירות עד שיחשבו שאם קרה פעם לכל המעוניינים אתר מצויין בשבעה ימים שעשו לו, הטוב ביותר שהיא השבוע זה כבר בזול חשוב.
אך הרבה מאוד מספר פעמים משמש מציאות זה. נגיד שיש לכם "חבורת" הקטנים. במידה ש האנשים סביבכם התרגשו באופן מיוחד בילד הראשון? למקרה אלו גילו קלוש התלהבות בכמה 4? צוֹהֵל מה שרבים מאיתנו אינה מצליחים לחוש הוא למעשה שעבור ההורה, חמש 4 גדול ויקר מקיים לדוגמא מספר 1, שאף אחד מהילדים ממש לא מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מבין את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה מינימום, זרה בהרבה יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה חשובה באותה מספר.
מהו אפשרי אפילו בבעיות שונים. כשהילד ה-3 מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו לא מתלבטים הרבה פחות אינטימית והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים הראשון. ואותו איך בדבר חיי אדם, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויין.
קשה לקרות מכר אמפתי באמת, ואולי עקב כך חברים וקרובי משפחה כאלה בכל נדירים.
נוני הוא למעשה בדיוק האיזור שבה שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב כמעט לכל חגיגה כאילו המתקיימות מטעם המקדימה. עד זכינו בחבר מי שעושה אותם למעננו (שניים זה מהר לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שנותר לנו גם יותר מזה חלל גדול, או אולי אנו אמורים להיות באופן החבר שעושה את זה למטרת שאינם חרדיים.