אחד מן החיילים במקום שסיפור הזמן ומותו מילא אותי השראה, משמש יוני נתניהו, אחיו מטעם ביבי, שמסר אחר נפשו לגבי הצלת מעט יותר מ-100 יהודים שנחטפו דרך מחבלים והוחזקו כבני ערובה באנטבה, אוגנדה. נקרא יצא ב-4 ביולי, ספר תורה מחיר . אני בהחלט אזי ילד קטן, במחנה סתיו, וכשהתפרסמה ההבחנה לגבי ההצלה, רקדנו וחגגנו. באותה זמן אינו הבנתי את אותו כוח האירוע, נוני שיש להן התקופה קראתי באחריותו הרבה מאוד, והוקסמתי ממסירותו העזה שהיא יונתן לחייליו - מסירות שהביאה את המקום לשלם עבורה את אותן מחירם הנורא מכל.
האמת לאמיתה? זוהי שהר הרצל מוחלט בחיילים ששילמו את אותו עלותם הנורא כמעט מכל, ולכולם אני בהחלט חב הכרת הטוב ביותר תהומית, אלא שעל יונתן קראתי כל הרבה, שהרגשתי שאני חייב לפקוד את אותו קברו בזהירות.
גשם אפשרי טפטף בשעה שהגעתי לקבלן, ושאינם היתה בטבע נפש חיה. התחלתי לטייל בהר, מחפש אחר מצבתו מטעם נתניהו, נטולי צל הנקרא דבר מה להיכן להיות. ואז ראיתי נוסף חבר'ה יש במקום: כל מי צבר עלים איננו הרחק ממני, והשני עשה מלאכה תמידי במרחק 2 טרסות מעלי. פניתי אל הדיירים והאורחים שעבד לצדי ושאלתי "סליחה, אדוני. אני בהחלט מחפש את אותו הקבר המתקיימות מטעם יונתן נתניהו. שמא במידה ויש בבעלותכם עניין ממה הוא?"
"דני!", הנו קרא בתוך צלח חברו שבמעלה ההר.
"אה?", קרא דני שוב.
"איפה יוני?", הוא צעק אליהם.
הייתי נבדק בטבע המום. 'איפה יוני'?! דבר, כדי שמו, הנו אמור לדעת בדבר אילו מה יוני אנחנו מדברים?!
אולם דני איננו התבלבל לרגע: "שמע", הוא קרא לעברי, "אתה ממשיך הישר אם סיום האמצעי זה בוודאי, עשוייה לעלות ביקום במדרגות, מחייב ימינה, ושם, בסיומה של אי אלו מטרים, תמצא את אותם יוני".
צעקתי "תודה!" ויצאתי בשל הוראותיו. בסיומה של רגעים ספורים הנו עמדתי בנוסף מצבתו מסוג סא"ל יונתן נתניהו שנפל בין ב"מבצע יונתן".
אמרתי בערך כמה פרקי תהלים, למדתי בערך כמה משניות, ובכל הזמן זה הייתי לא מפסיק להבין על אודות השיחה הנפלאה השייך אחר הם ככל הנראה. השאלה "איפה יוני" בטח נשאלת המון מקרים ביום אחד במרבית מדינתנו, בנוגע מכר או גם קרוב־משפחה, עבודה וקיימים. פה, בהר הרצל, הוא סיפור רק את לגמרי. אך אי אפשר לבוא אודות האופן שבו משני החבר'ה האלה דיברו על גבי שרה נתניהו, באהבה ובטבעיות, כאילו נקרא ידיד קרוב שיצא רגע לגרום קפה. הנו נקרא, כמו כן בסיומה של מותו, אתר מהחיים שהם עושים.
כשהגעתי בעתיד הקרוב חייהם לאחי אבי, הגר בירושלים, וסיפרתי לנכס את אותו הסיפור, משמש סיפר לכם סיפור אוטונומי.
משמש טייל יום שלם האדם באזור הצפון, כשעבר ליד חצור הגלילית וראה שלט המפנה לקברו מסוג חוני המעגל, התנא הנודע במסירותו ובקרבתו לא-לוהים. בדרך זו מספרת אודותיו הגמרא (תענית כג, א):
פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְּעַגֵּל: "הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים".
הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
ספר תורה מחיר ָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ [...] אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבַּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ!".
הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. [...]
אָמַר: "לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי! אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת!".
יָרְדוּ בְּזַעַף, עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא־פִּי־חָבִית. [...]
אָמַר לְפָנָיו: "לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי! אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה!".
יָרְדוּ כְּתִקְנָן, עַד שֶׁעָלוּ כָּל הָעָם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. [...]
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: "אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי [...] אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם