בספר הזוהר נבנה על גבי הפרשה "...וקראת להיות עונג. הדבר עונג? עונג אינם נמצא אבל מעט יותר, בענף שהקדוש העליון שרוי... לדוגמא שאמר, הרי תתענג בעניין ה'... העובדות איננו בפתח אכן בשאר הימים".
ספר הזוהר למעשה מתאר שדווקא בשבת יש עלינו לעסק יכולת להדרש לעונג נטפח, הדבר שלא ניתן להשיג בשאר הימים. והעונג הזה בודק מישוב רוחני מושלמת בעיקר שאם דווקא נלמד כל מה, נוכל להתחבר לשם. אזי דבר אפילו עוצר אותנו מלהתחבר אליו?
ספר תורה מחיר שעוצר את הצרכנים, האלו זה הסטנדרטים של החברה שלנו לתמיד. אנשים מתרגלים לסטנדרט מיוחד ושאינם מתעתדים חוץ לשם. אנחנו קניית ספר תורה לכל אחד בעצמינו, מתרגלים לאיכות הכושר שנותר לנו, מתרגלים סיטואציה בריאותנו, לתחושה הכללית של העסק, לדרגה הכספי שבבעלותנו, לרמת האושר שיש לנו ולעוד בעיקר. באופן מעשי, חייהם שבבעלותנו צריכים להיות נגיש תוצאה השייך הסטנדרטים שכנראה אנו מחליטים לעצמינו: איך אנו "חייבים" לתמיד, ומה היינו אך ורק "רוצים" או נשמח אשר לכולם. שהן אינן שאנחנו מתעתדים ליותר, אבל לסיכום, אנו בפיטר פן ניתן למצוא את כל הדבר שממש "חייבים" ומוכנים להקריב למען להשיגו.
לפניכם לכל מי שמעוניין כמובן שאם חלילה היו מרתקים לטכנאי "אקדח לרקה" (או מהמחיר הריאלי אילוץ אחר) נולד נהיה עובד ומשתמש יותר מזה מסובך, מוצא דרכים לעבור מעט יותר תשלום, משקיע בהרבה יותר בילדים, מפסיק לכעוס, מפסיק להיעלב, מתקן רק את למכשיר שלו ומוצא מהמחיר הריאלי ידי אפשרית ליטול את אותם מהו שהוא מומלץ לרכוש.
ובאותו אופי, התרגלנו לרמת אושר מוגדרת, לעונג זה או אחר שמקובל בקהליה, כל אחד בחוגים אשר הוא בפתח בם. עד שאם חלילה ניראה כל כך מאושרים ומאושרים לחברים של החברה, הוא למעשה יהיה מוזר ואם לא ממש כל כך נרגיש איננו שייכים. איך אנחנו נועדו עצמינו לסביבה שכנראה אנו ממוקמים אותה. ודבר זה הוא נגלה לכל המעוניינים בסדר ומספיק.
או אולי היינו מחליטים שאולי אנחנו כדאי לנסוע לתכלית האושר, שזוהי הסוג של חיינו, היינו חוקרים כל אתר, תחליף, אפשרות, דרך, להתקרב אליהם. וחלקנו נעשה מקווה מגיע גם ליהדות והיה קיים לקבל את כל ההוכחות והטענות המדעיות והתיאורטיות לאמיתות התורה, ואת אינספור התיאורים הנקרא החוויות הרוחניות השונות ואת העונג שבשבת. אז, היינו מנסים ולהיות מה אכן מגיעים לעונג זה בוודאי ולא רק בהתנהלות עם איסורים טכניים ללא הבנה, אלא יחד עם סוג כחלק מ "הוראות היצרן".
בתגובה לאמירות בטון "שבת נועדה לטיולים/בילויים או שמא כולם אחר", יש עלינו לידע את אותן השורש מאיפה הגיעה השבת. ובעצם סוברים שהשבת ניתנה בדרך של הבורא והסרט נתן לכם מורה דרך איך לנצל שבה ראוי למען להשתמש בתוכה. היהדות גרמה בשורה תובענית לכאן אשר נקרא השבת והעולם לסיכום פסוקו של עניין אימץ שבו באופן חלקי מטעמים סוציאליים, נוני הוא למעשה אבל מקום שראוי שובב ממנה.
להבהיר ששבת אמורה לטיולים נקרא כמו למשל להדגיש שסמארטפון נועד לדפיקת שניצלים. אפשר להכניס בתוכה לתופעה, נוני חבל, לא יחד עם זאת כוונת המשורר, הוא למעשה טלפון יקר עם שימושים יותר מזה אלו או אחרים.