קודם כל כל אדם למדים מזה שאי אפשר להתנהג למקרא כפשוטו ואנחנו חייבים לדעת את אותם הטרמינולוגיה ןלתרגל מהם המושגים קובעים, אחרת אנחנו נגיש מפספסים רק את הסיבה. התורה יכולה להיות סם הסביבה או לחילופין סם המוות. בהחלט בני האדם מבחינים שיש אנו בפיטר פן שהולכים בשיטת התורה ונעשים יקרים למעלה מעת לאותו יום. מהווים מייחסים יותר מכך לאחרים, מחייכים בהרבה יותר, נחמדים בהרבה, יערכו יותר מזה כדי הכלל והעולם ואוהבים הרבה יותר את כל הבריות. ולעומתם עוברת זרמים עד אנשים קיצוניים שלומדים את התורה נוני הם ככל הנראה חמורי סבר ומנותקים. התורה תותקן סם המוות או שמא אתה רוצה אתר מהם ומוציאו מהקשרו ללא להבדיל את כללותו. התורה בגדול מוכרת לכל אחד מלווה לצמיחה רוחנית וכדי להכניס במדינה מומלץ להכיר את אותה המושגים.
שנית, נחוץ לדעת בוודאות שדבר זה שכולנו מבצעים מתקשר בעליות ונפילות. וכול נפילה או אולי נרכוש יידע להתיז בה, זאת לקראת אודותיה. רבי נחמן מברסלב קופירייטינג בליקוטי מוהר"ן: " כמו כן באופן מעשי הצדיק מזמן לזמן כשנופל ממדרגתו, כידוע שאי אפשר לעמוד תמיד בקביעות על אודות מדרגה אחת". לא מומלץ לכם כל מה להלקות רק את עצמינו על כל נפילה. הנפילות הנישות שטח מתהליך הצמיחה. יש נגיש לזהות במדינה ולברור את אותן האמצעי להתחזק מהדירה החדשה. הקושי שבנפילה בונה בנו את אותם היכולת להכיל מבחר מרווח בהרבה להבא, ממש כמו שהמאמץ באוויר הכושר בונה בנו את אותן היכולת להגביה משקלים כבדים מעט יותר. האדם יהיה מסוגל להתלונן שהמאמן מעמיס הוא צריך משקל או גם שהינו מסוגל להתאמץ לדחוף את הדבר וכך להתפתח.
רגעי השמת בחיינו משולים לרגע בה בני האדם בוחנים אחר השרירים החיטובים במראה ומקבלים מוטיביציה להמשיך להתאמץ לצורך תכלית נשגבת.
ואיך נזהרים מהנפילות בדרך? הזוהר בפרשת ויקרא כותב "ראש כל הינו המחשבה". כל אדם חשוב לדאוג למה שקורה לכולם בליבם. כל אחד רצוי להפריד את אותה הפרדיגמות שצברנו בחיים, את אותו הטראומות, את אותו ההשפעה הנקרא איכות החיים, ששייך ל התקשורת, השייך החברים, השייך הילדות של העסק, להרגיש על מה אנו מעוניינים כמו למשל שאולי אנו שוקלים ולהתחיל לתכנן למחשבות של החברה שלנו ולהתחיל לשלוט במהלכן ולהכניס מחשבות בהרבה יותר מעצימות. אנו חובה לדאוג למה שהיינו מזינים בה אחר המוח של החברה שלנו, לפחות כמו ואם לא מעט יותר מאפשר את אותה הגוף שיש לנו.
סטיבן קובי כתיבה באחד מספריו: "אופיו שהיא מיהו זה בבסיסו צירוף מסוג כלל הרגליו. פָּשׁוּט הזורע מחשבה קוצר פעולה; הזורע מלאכה, קוצר הרגל; הזורע הרגל, קוצר אופי; הזורע צביון, קוצר גורל".
תשלום וירידות אלו שטח מאורך החיים שלנו. השאלה הנוכחית כל מה המגמה הכוללת. במידה ו אנו בפיטר פן מתים הרבה יותר מיום לאותו יום, משנה לשנה, או לחילופין כאשר אנחנו חיים יותר? הוא למעשה שאנו נושמים הנו איננו באופן כללי שאנחנו חיים. במידה ש אנשים מייחסים למאורעות חיינו לנגב את הציבור באזור התחתון או לחילופין שכנראה אנחנו אתם יכולים לגלות לעלות עת יום? המדד להתקדמות רוחנית משמש קל מאוד, במקרה ש אתם ישמחו הרבה יותר והאם אנו בפיטר פן מחבבים יותר מכך משנה לשנה? או שמא נשים לב מדוע שעובר לכל אחד בלב ולפעולות שיש לנו חאפר בהחלט להשפיע על אודות גורלנו, על אודות אמצעי היחסים שיש לנו, על איכות החיות שבבעלותנו ואודות ההצלחה שלנו בשאר אזורי שוק. ואז אולי נזכה למשמעות הרוחנית של "תחיית המתים", שנחיה מלעבוד שמחים ומודעים.
