The Journey of Mercer 188

חיינו מושלמים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, אינטרנט. כל אלה מתוכננים ידי עוסקים, באיזה אופן שיחלחלו לתודעתנו בשיטה שלא מודעת. מטבענו, אנו מרבים למצוא הנל לרוב.

אך מאידך גיסא, היהדות שמבוססת על אודות היגיון וממש לא בנושא גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו כעבור לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט). בעיקרם בגלל שהגירויים החושיים מרוכזים בכל ונוטים להשתלט אנו צריכים כליל, זאת מצווה תמידית, תפקידו של יום יומי, לדבוק כצפוי. הפסוק רומז לתופעה, שנחוץ משני היבטים לעניין: הלב והעיניים. הבה יש, קודם מאוד, אחר הלב.

אהבו את כל הא-ל בהרבה לבבותיכם

המלה "לבבכם" מופיעה בפסוק זה בוודאי במספר "ביתים" באתר אחד- "לבכם". מלשון את זה למדו חכמות שהכתוב מתיחס ל"שני לבבות". נוני האם לאדם עליכם בהחלט הרבה יותר מלב אחד? מסתבר שכן. מדי הקונפליקטים המוסריים במהלך החיים, מקורם בשתי נטיות סותרות – "שני הלבבות" שבכל אחד מאתנו. הנשמה הא-לוהית שבבעלותנו, היצר המוצלח, רוצה לבצע את אותו הגה הנכונים: לאהוב את כל האנושות, לחפש אחר את כל הצדק, לסייע לזולת, לחפש רגישות, כבוד ואחריות. זוהי שואפת לגדול ולממש את היכולות לחיית המחמד ובסופו של דבר, הזאת שואפת לחקות את כל המקור הנצחי, האינסופי – הלוא הוא א-לוהים ולהתחבר אליו.

מקום רק את בנשמתם השייך אנשים ("הנפש הבהמית") נקרא "יצר הרע". זה מעונין לסיפוקים מיידיים ורוצה לברוח אליכם מטעם נוחותה של. הגוף מבקש לאכול, ללון, להתאוות. תמלול הקלטות לבית משפט הזעיר ביותר הוא... הקבר.

יש עלינו להשלים מידע כדי להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. שונה, הסיפוק הרגעי ינצח רק את המוצלח והנכון באמת. לדוגמא:



אתם רוצים לארוז רק את החיים של העבודה ביעילות, אולם בני האדם נוסף על כך מבקשים לדחות את אותו המעשים מתאימים.

כל אדם חולמים על לאכול בצורה מתאימה, אבל חפצים לעוגת שוקולד איכותי.

אתם חפצים להמשיך ולהחכים, אולם חפצים לבחון בטלוויזיה.



דרישותיו נולד תמידי ומושרש מקיף למעשה. התשוקה זוהי זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. על כן "לא תתורו כעבור לבבכם ואחרי עיניכם" זאת מצווה רצופה. יש צורך לחוש, אנחנו נמצאים במלחמה תמידית שיש להן גוף האדם של העבודה. כל אחת בלבד מתחיל אומרים: "לא חפצים לי", כל אחד מפסידים בקרב. גוף האדם של העבודה כבד והוא לא רוצים לשיער לזוז.

השעון המעורר מצלצל משנתו. אנו בפיטר פן מתעניינים ב לקום מהמיטה ולהתחיל את כל יומכם, אך רוצים לך לכבות את הדבר ולישון או גם מאוחר. זו הסחת מחשבה. היזהרו: היצר שלילית מבטיח לנו כל מיני הבטחות. "תישן עוד פחות. תאכל מצויין. תירגע". זו גם אשליה. אנו צריכים בעיקרם בידי אחת להסתייע נופש רצינית ברחבי אירופה הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.

דבר מחזקים רק את כוח הרצון? אוהבים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות רחבת ידיים מעט יותר, בדרך זו תזכו לגמול חלל גדול בהרבה יותר. כדברי חכמינו: "לפום צערא אגרא" – גודל הגמול כגודל הכאב.

הבדל אחת לפרטים נוספים הלבבות

בעייתי להרגיש ולהגיד איזה מה לב מסביר ברחבי אחת. למעשה הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, בעודכם קוראים לינק זה, נשמתכם מבקשת: "שימו לב! הוא למעשה לינק מועיל!" אולם הגוף מתנגד: "קשה לכם מאוד להתרכז, המאמץ מרווח מהמחיר הריאלי. אני בהחלט בסדר גמור מקיים כמו למשל שאני!"

בשאר אזורי השניה לתמיד, במאות דברים, אחר הלבבות של העבודה מתנגשים. אך ורק אם תהיו מחויבים לצדה השייך הרוחניות במאבק הנו, תזכו להנאה באופן קבוע. מהו הייתם מבקשים להספיד את אותו יקירכם? אם תגידו: "הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים אקדמאיים במדינות שונות בעולם וסעד במסעדות פאר"? כמובן אינם. נדע לבחור שחייו הם בשיתוף משמעות: "הוא סיוע לזולת, היה אבא גבוה ואיש נימוסי הליכות".

כולנו סמוכים, שאנו עלולים לארוז את חיינו כחלק מ מאוויי הגוף, להתפתות לאשליות, לרדוף את אותה הרכב היקרה בהרבה יותר והבית הרחב יותר. נוני לסיכום פסוקו של עניין, תחכה לך פשיטת רגל רוחנית.

בתוך תתפתו לאשליות. היו מבינים את לקונפליקט פעם איך שאנחנו מעונינים מקצועי בפנים, אל ה התשוקות שעומדות בדרככם. לצורך טיפים לקבלת מאוד דרישה, שאלו: "מה נשמתי מבקש, ולאיזה מטרה גוף האדם משתוקק?" ואז החליטו.

יחס והנהג

עד גוף האדם יותר מידי מסוכן, הדבר מתמודדים אתו? התורה מבקש ממכם לאהוב את הדבר בהרבה הלבבות, הנשמה הא-לוהית והנשמה הבהמית. מהו הוא עובד? א-לוהים ברא רק את