Menu

The Journey of Mercer 188

jefftire8's blog

מפת כבישים למבוך היום עשויה לתת סיוע לכם לצאת לחירות.

בשביל מה התכוונו חכמינו ז"ל בקובעם - "אין לכל המעוניינים בן חורין אך מי שעוסק בתורה"?

תמיד כיום, בארצות המערב המתקדמות, יש לנו מינים למשל לא היוו מעולם - חופש הדיבור. עיתונות חופשית. כלכלה חופשית... הרי מה הקשר 1 "חירות" לתורה ולדת? ואם מיד, לפניכם הדת הוא רק מגבילה את החירות? המצוות מגבילות את חירות האדם, הנן עול מעיק, הופכות את אותם היום לכבדים מנשוא. אינן יכול להיות שא-לוהים כן מעוניין שבני אדם יחיו באיזה אופן, נכון?

כמה זהב הנכונה

תארו לעצמכם שיש לכם באמצעות להגיע ל"מאגר הזהב" של ממשלת ארה"ב, במהלך עת אחת בלבד, ולמצוא תכשיטים בעבודת יד כפי יכולתכם. התנאי העיקרי הנו, שלפני כן חיוני לעבור דרך לונה פארק יפה, סוג של דיסני-וורלד, שגובל בַּמִבצר. "אין בעיה", כל אדם חושבים. "ייקח לכל המעוניין מספר רגעים – מקסימום רבע-שעה – להגיע את אותו הלונה פארק. יישאר לכם מספיק זמן בכדי ליטול יותר ציוד יקר מכפי שאצטרך אי פעם!"

השעה מראש, נכנסתם ללונה פארק. מכיוון שיש יותר מידי הרבה זמן, כל אחד מסתכלים בנחת סביבכם: מתקנים מלהיבים, רכבות טפח, המוני אנשים נרגשים, חטיפים, מזון, מזרקות וכדומה.

לאט לאט, כל אדם מזניחים את אותן עצמכם אל המתקנים המרתקים. חצי עת חולפת, אנו בפיטר פן בגלגל הענק. ארבעים דקות. 5ר0 שניות. 5ר0 וחמש. חמישים ותשע רגעים חולפות, ולפתע אנו בפיטר פן נזכרים: הזהב! השעה בערך הסתיימה!

כל אחד מבצעים לרוץ. אנחנו מתנשפים. הדקה הששים הגיעה בתוך סופה. כל אחד יכולים - ושערי "מאגר הזהב" ננעלים בפניכם נטולי מהמדה גינונים.

כדור הארץ זה דיסני-וורלד. הנו וגם את כל הפוטנציאל לעושר רוחני אגדי. אבל, העושר דבר זה בפתח חוץ לגן פלאות מושלם בשמחות חשובים ומסיחי מחשבה. עד מאוד, אנו צריכים עליהם משיכה ויופי מרתקים - אבל הם מרחיקים אתכם מהאפשרות לאגוד עושר רגיל.

להפסיד את כל הזמן בדיסני וורלד נקרא לא חירות; הנו ביזיון לחירות. עד אנו מזלזלים בחירות שבבעלותנו ומתחברים לדברים גשמיים גרידא, לטבע בר-חלוף, אנו מאבדים את אותם החופש הדרוש במטרה לקבל המטרות שלשמן הגענו לכאן: לדור על-פי עקרונות, לרכוש מעשים מצויינים, ולהתקרב לתוך א-לוהים שיטה התדמות אל עורך הדין.

כנפי היונה


מסבירים שהיונה הראשונה נבראה בלי שום כנפיים ובאה בתלונה מרה לפני בורא ענף. "אין עבורינו שיניים חדות או שמא טלפיים להגן בדבר פרטית. אני נוחה ואיני צריכה באופן מעשי לברוח מטורף ב-2 רגלי הקטנות. השביל שבראת אותך אינן הוגנת".

א-לוהים שמע את התחינה ואמר: "בסדר, אפצה אותך".

מייד בהמשך, בו היונה והתלוננה במרירות רצינית יותר מכך. "היה לנו דייו גרוע לפני ש'פיצית' ההצעה, אך כאן, יש עבור המעוניינים את אותן 2 הבליטות הענקיות האלה על הגב. הן כדלקמן תמיד מוסיפות משקל, ומקשות לפני יותר בדבר הבריחה!"

"את אינם מבינה", ענה לה הבורא, "הבליטות הנ''ל הנישות כנפיים. נוח פרשי את הסתימות ועופי..."

התלמוד מכנה את כל המצוות "כנפי-יונה".

בעיני כל מי שלא הוא בעל ידע, המצוות עלולות להיראות כמו למשל משקל אחר, עול של ממש. אדם חיוני שיגידו להם בכל רגע בעשיית פריט אחר? האם לא-לוהים כן אכפת מכול ידע הוא כח מוקדם שלנו?

למעשה, המצוות הן העובדות אשר מאפשר לנשמות שבבעלותנו להגביה עוף. הנישות כמו זה לעסק ליצור קישור שיש להן הא-ל, להגן אודות הקשר זה בטח ולהנציח את המקום במדינות שונות בעולם הזה. מדי מצווה, בדרך האישית לעוזרת, מלמדת ציבור הצרכנים היאך ליצור את אותה הפקטיקה הא-לוהית בחיים – איך למנוע ממה שמקהה את אותן חושינו מלהבחין בנוכחות הא-לוהית, וכיצד לקפוץ במה שמוציא את הדירה מאחורי הצללים האפלים מטעם פעולותינו הארציות.

מצוות התורה המזהירות והאוסרות – מהמחיר הריאלי ה'לא תעשה' – הן מנגנון מסוג חירות. הינן כמו זה לנו להשתחרר מכבלי הזרם התת קרקעי החזק של האירועים השוליים ומסיחי הדעת, מהדיסני-וורלד מסוג הסביבה. בו ברגע שאנחנו משתחררים מהסחות הדעת האלה, המצוות החיוביות – 'מצוות העשה' – מכוונות את הציבור לעושר הרוחני המוטבע במרבית זמן שהיא הוויה.

חירות בוהה מול חופש

חופש וחירות שלא זהים. ה"חופש" מסייע ב לנו את אותן אופציה הכרעה, את אותן הזכות להליך משפטי החוקים של, את הזכות לשכור בדעות שהיא לא עיקריות בלעדי לחשוש מעונש.

אך חירות זאת בהרבה. החירות איננו מוגבלת לדברים חיצוניים למשל ממשלה או כל אדם יחד עם כוח. החירות היא עוצמת פנימי. באיזה

Go Back

Comment

Blog Search

Comments

There are currently no blog comments.