The Journey of Mercer 188

כשבוני נתפסה בת 42 הזאת חיה את אותן תחולת החיים של חלומותיה - בעלה אלן שימש מנכ"ל השייך חברה מצליחה, הם ככל הנראה חיו בביתו חלל גדול בדרום קליפורניה, נסעו ברולס-רויס ופורשה, וטסו - במחלקה ראשונה - עבור כל העולם. מהווים טיפסו אודות החומה הסינית, אולם אינו ידעו שום דבר על גבי חומות ירושלים.

הלקוחות שימשו מכרים במספר מכוני יהודיים: הטמפל הרפורמי המקומי, שבטקסים מהם בוני נתפסה משתתפת בין בשנה; ובקאונטרי קלאב היהודי המקומי, שבמשטחי הגולף אשר ממנו זו שיחקה באדיקות שלשה שעות בשבעה ימים.

לבני הזוג כהן יש עלינו בן ובת, שניהם למדו בקולג'ים מצויינים. בגדול, השאיפה היחידה שאנו הצטרפו לטמפל הרפורמי נודעה למען שהבן שאליהם עלול לחגוג בר מצוה. אלו שלחו נוסף על כך רק את הבת שהם עושים, שרי, ל"סנדיי סקול", שזה סוג של העשרה ישראלית בתקופתו של אקדמי, נוני שרי קראה למטרה זו "בית כלא", ועזבה את הדבר בסיומה של יותר.

ואז באחד מימי הסתיו בין השנים 1989, כשבוני יוצאת מעדנות בדבר אוטוסטרדת חיי חלומותיה, קרה פעם בשבילה פתאום פנצ'ר. בתה שרי חזרה הביתה מהקולג' ובישרה בעניין הצטרפותה ליהודים על מנת יש"ו.

"אבל אנחנו יהודים", בוני מלמלה.

"אנחנו יהודים", שרי ירתה שוב, "אבל אתם אינו מחזיקים מסורת ולא שומרים שבת, ואף אחד במשפחה שבבעלותנו אינן מקיימת זה, וכך גם אף אחד מהחברים של החברה. מוזר לשמור חיי האדם את התורה. לכן נכנס יש"ו. בגלל שבלתי אפשרי לשמור את אותה התורה."

בוני ואלן שלא ידעו איך לומר. לנכס עצמם אינו היה כמעט כל דבר מה ביהדות, אולם אלו שיש משוכנעים שהרבי הנקרא הטמפל כשיר לחשוף מחשב אישי שרי את כל טעותה התיאולוגית. אלו גררו בה אל הרבי, שהם כבר בקושי הכירו. אולם שרי התכוננה מתחילה והגיעה חמושה בחוברת "365 נבואות שמוכיחות שיש"ו נעשה המשיח". ניסיונותיו ששייך ל מנהיג הקהילה לענות שלה, נראו כמו למשל מאמצים להילחם בטנק יחד עם אקדח את המים. "שרי" הוא אמר בנעימות, "אני אינם מתכוון להתווכח כל אחד על גבי המקורות. את נערה מקסימה. יש לך קבוצה מקסימה. והדבר הכי כדאי את זה המשפחה."

גם מגוון קלישאות והפגישה הסתיימה.

כשהם התעופפו, הרבי לחש לאלן: "אל תדאג. יחד עם זאת דווקא זמן. משמש יעבור."

אולם הינו איננו. ששה חודשים את אותה כך, שרי התארסה לקחת נוצרי.

ההתחלה שאף אחד לא סיפר לנו

חברתה מקסימאלית מסוג שרי השתתפה בצערם המתקיימות מטעם הקליינט. "זאת כת מיסיונרית", זוהי הסכימה. "אבל הייתי מכירה גדול מאוד שהצליח לנקות משם את אותה הבן משה שלי."

אלן הנואש התקשר לרב. והינו אמר לנכס ש"הדרך היחידה בו תוכלו להגיע לבת של החברה זו גם ללמוד יהדות בעצמכם, באופן זה שתצליחו לספק תשובה לשאלות לה. הייתי אזמין את אותן הבת שלנו אליי להמתין אך וגם עד זוהי תחליט שלא לפנות, אני בהחלט מבקש ששניכם תבואו."

אלן אמר בעקשנות לבוני, "אם שרי איננו תסכים לגשת אל, אל תקבלי רק את ההזמנה, בגלל שאני איננו קורה לעתים ביתי מסוג אף אחד להיות, ובייחוד ממש לא לרב אורתודוכסי."

ביום אחד חמישי ללון, הם ככל הנראה לקחו את אותה שרי לפגוש את אותם הרב. זה ישבו סביב שולחן דברי האוכל מהצלם, והוא הזמין במדינה להתקרב לחדר לסעודה בשבת. "ממש לא מעוניינת", הייתה תשובתה הלקונית. ואז האב פנה בתוך ההורים, "בוני, הייתי סופר אשמח או גם את אותם ואלן תבואו."

ובוני ענתה, "בשמחה". אלן בעט שבה מתחת לשולחן, אך כבר נהיה מאוחר בכל.

וככה מתארת בוני את כל השבת העיקרית הזאת: "היה לשיער חלל שובב באופן מיוחד, ששה ילדים קטנים במספר חדרים. אולם בכל מה שהיה למקום הם רצו לשתף שאינם דתיים. הם חפשו את הציבור בגדול לישון בטבע. ראיתי שיש לו שמתייחס לאשתו לדוגמה נסיכה, וראיתי אישה שמגלה לבעלה מאוד כבוד. הם שרו ואמרו דברי מקצוע, וכל מה שהם כבר אמרי נראה סביר."

הלקוחות נשארו בכל שיער או בין לפנות בוקר. ולבסוף הרב שאל זאת, "נהניתם?"

אלן ענה בהתלהבות, "היה מקסים".

"אז תבואו מחדש בשבעה ימים הבא."

"בסדר", אלן הסכים.

זה התעופפו מהכסא ובוני אמרה לבעלה, "אלה הפועלים הכי רבים שפגשתי בחיים שלי, ואני מעוניין אחר איך מחזיקים. או אולי זו היהדות, למה הם תופסים אודותיה בכזאת סודיות? מדוע האדם סיפר לכולם על הצוואה קודם?"

דירת המרתף

ששה שבועות אחר ככה בוני ואלן נסעו בפעם העיקרית לישראל, ולמדו תורה בשיתוף 5 רבנים מישיבת אש התורה. רק את צהריים מיהו, מישהי לקחה אחר בוני לפגוש את הרבנית דינה ויינברג, רעייתו הנקרא הרב נח ויינברג (זצ"ל) מייסד אש התורה. הרבנית ויינברג מנהלת א