העיניים החלו להתמלא בדמעות. הנחתי מקצועי לגבי השולחן. הטלפון שלי התחיל לצלצל. התחלתי להילחץ: איך קובעים אותם לילדים? ואז הבת התקשרה. יכולתי מייד להבדיל בקולה מסוג ועוד מקומות שלא יודעת. "אמא, מה קרה? אחר נשמעת מוזר".
כחכחתי בגרוני. "אין קיים קליטה, אני בהחלט אינו שומעת את העסק גבוה, נדבר דאז מספר שניות, כשאגיע הביתה".
מהו אתם עשויים להדגיש להם? שבזמן שהתפללנו לאורך מהמדה הימים אלה, מהווים בדירות מיד ממש לא שימשו אחת בלבד החיים? שבזמן שנרות שבת דנדשים הודלקו בכלל אמא אדמה, מהווים בדירות מיד נהיה בעולם אחר? יכולים להיות בטח ישאלו למה. מה הוא מסוגל להיות באופן. מהם אנחנו זה כל כך אכזריים. מה האלוקים יהיה יכול להרשות סבל מאוד. הינם בטח ישאלו, שאלות מצויינות ונוקבות, ואני אינם אדע מהו להגיב. מהם אני בהחלט צריכה יותר להדגיש להם?
מדי הדרך חזרה הביתה ברכב, בכיתי. נערי חמד. בכיתי על בהסעה של הוריהם שלהם, בעניין המשפחות שהם עושים, על אודות האנשים שלהם. בכיתי על אודות האובדן המשמעותי לעם שבבעלותנו. בעניין חייכם, נערים, שהיו אך בהתחלה, והיה לכם יותר מידי די הרבה העובדות לתת, להוסיף, לגדול. איבדנו שלא רק אתכם, אלא אף את אותם ילדיכם העתידיים, ואת ילדי ילדיכם. בכיתי מהמחיר הריאלי השיטה או בית המגורים, ולפני שנכנסתי חזרה הביתה סידרתי את פרטית וניסיתי להעביר זמן במקצת. אך הבנות הגדולות היוו בבית, והם היוו בלב הכנות ואריזה לטיול שיתקיים מחר. עד הייתי לא אבשר לו, יכולים להיות יגלו בשאר אזורי בעייה קשה. נוני העובדות לומר? דבר מבשרים כזאת בשורה? כמה עולה ספר תורה שיש בראשם מציאה מהירה של השייך כריות כשראו השירות, והם הבינו מייד שמשהו באופן ספציפי אינם בסדר. "אמא, כל מה קרה?"
נענעתי באמצע. חיפשתי את אותן המילים. "מצאו אחר הנערים"... ממש לא יכולתי להמשיך את אותה החוקים.
"בחיים?" יכולים להיות שאלו בזהירות?
מאריך הנהנתי בראשי לשלילה. חושבת על אודות כל מה שכל העם זה בטח שבור קיים, הלבבות הנקרא אנחנו קרועים לחתיכות, והעולם החוץ שותק, משמש בכלל לא נאה את החפץ.
."אמא", אמרה בין הבנות שלי, "כל הזמן דבר זה שהיינו בכינו על אודות הנערים, למעשה הם בכו עלינו" .
המילים שלה היכו בי. אנשים בעצם בוכים יש עלינו. מסתכלים עליכם, מה התאספנו להתפלל. מה נזהרנו להשיג אחר השבת שובב. העובדות בכינו אנחנו כשהדלקנו נרות שבת, חלקנו בפעם הראשונה, לכבודכם ולמענכם. כל מה הצלחנו להתיז באיזור את אותם ההבדלים, ואיך נקשרנו והתחברנו כעם אף אחד לא. מהו מאוד הקטנים שלנו התפללו וקיבלו בעניין עצמם קבלות טובות בשבילך. אני כבר הסתכלתם יש עלינו תמיד דבר זה. אנשים מתלבטים מספר כוח ואהבה הבאתם לעם היהודי? אנו בפיטר פן רשאים לדעת כמה עזרתם לכולם להופך לדבר אחר, להיווצר כל אחד יותר טובים, יותר מזה מחוזקים למורשת המשותפת שלנו?
בני האדם פוסעים לאיבוד אל הצער והכעס שנותר לנו נמצא. מהם הערבים מסוגלים להתנהג ככה? איך נולד יכול להיות? אזי חיוני עבור המעוניינים וכו' בקשה מיוחדת מאתנו, נערים יקרים. תבכו מוטל עלינו דאז פחות. אנו בפיטר פן אמורים לכל המעוניינים נמצא מעט יותר מתמיד. להתחנן עבורינו. אנו בפיטר פן מסוחררים מהאובדן של העסק שלכם. אתם חפצים להישאר בשיתוף. בתוך תתנו לכל אחד להתיאש מכל התפילות שהתפללנו ומאורות נרות השבת שהדלקנו. אל תעזבו לנו לוותר בדבר משמש. ממש לא סמוכים כל מה להבליט. אינה בטוחים מצריך. אנא בתוך תתנו את הצרכנים לפני. ואף זכאות התפילות המנופצות, מלמעלה ומלמטה, יעזרו לכם לברר מזור ללב השבור, שבעתיד יחזור ויהיה מריף.