The Journey of Mercer 188

חודש אב הוא למעשה חודש ממש לא קל לעם מדינה, דוגמת אשר כתוב במשנה: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית ד', ו'). כבר החל מ בראשם חודש אב יקרה לנהוג במנהגי אבלות אלו או אחרים, שהולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לצום תשעה באב - שיא האבל בדבר חורבן בתי המקדש - ונמשכים בחלקם בנוסף ביממה שלאחריו – ימים שבה בער מקום המקדש החרב (לחצו נמצא לאתר של חודש אב).

והנה, נוני חולף להם שבוע זמן וכבר עובר להתגורר ט"ו באב, יום שלם שאותו מתארים חז"ל במילים: "לא שיש זמן רב יקרים לארץ כחמישה מספר באב וכיום הכיפורים" (תענית ד', ז').

דבר ט"ו באב? אודות מה זה מספר ימים מאושר כל כך? ומה הקשר בינו אל ה מספר ימים הכיפורים?

1. ימים שפסקו במדינה כמה זמן מסביר

בסיום יציאת מצרים, שלח איתן שנה אחת 10 מרגלים לתור אחר ישראל. למקרה בתוכה המרגלים, עשרה העובדות פירשו אחר עיצוב עיניהם בארץ בטכניקה יותר מידי הרע, אם שבני-ישראל התחרטו על אודות שיצאו במרבית ממצרים, נבהלו, וחששו לקפוץ לארץ. צריכים להיות שכחו רק את הניסים הגלויים שליוו זו או שמא כזה, ובכלל לא האמינו בהבטחתו של האלוקים להנחיל לדירה אחר הארץ.

בתגובה, גזר אודותיהם האלוקים להישאר במדבר 40 שנים, או גם שימותו מהראוי הזכרים בני 20-60 שבאותו דור שיצא יחד דוד ממצרים. וכך נקרא. מאוד שנים שימש חיים מכריז שהגיע שעות הערב ט' באב. הגברים שימשו כורים לעצמם קברים, נפרדים מאהוביהם, פנימיים לתוכם ומחכים למות. כמעט בכל שנה אחת, היוו נותרים 15,000 איש בקבריהם, והשאר שימשו קמים לדור קיימת שונה.

בשנה הארבעים, כרו לעצמם 15,000 העובדים האחרונים קברים והמתינו למותם. אולם, בבוקר נוצרו אנחנו בריאים ושלמים. מהווים הופתעו, נוני שיערו שככל הנראה טעו בחישוב הימים, ומסיבה זו מומלץ לחזור לקבריהם גם למחרת, בחזרה ביום אחד שאחריו... עד לט"ו באב, במדינה זרח ירח שופע, והעיד שאכן, תשעה באב מיוצר וחלף, והם נותרו בחייכם. הגזרה חלפה.

כך, מסמל ט"ו באב את אותם החיים שבה סלח האל לארץ אודות חטא המרגלים.

כמו, מסמל יום הכיפורים אחר היום בו מחל אלוקים לקרובי ארץ ישראל על חטא העגל – הסביבה בתוכה תרד חיים מן ההר שיש להן הלוחות השניים. נספח החגים מייצגים מספר ימים הנקרא מחילה והתאחדות מחודשת של עם ישראל יחד עם בוראו.

2, 3. זמן שהותרו במדינה השבטים והותר שבט בנימין

בתקופתו של איתן, באו אל עורך הדין בנות צלופחד, שאביהן מצא את מותו ואין זה הותיר השלישי בנים יורשים, ותבעו לרשת את אותם נחלתו. הבנות זכו אמנם בנחלת אביהן, אך נאסר על החברות להינשא לבן אדם שלא יחידות שבטן, בכדי שהנחלה איננו תעבור לשבט אחר.

איך במצב שלא קיימת לציין שירשו את אותם אביהן לעלות בקשרי ליום הולדת בעזרת בני השבטים האחרים.

לא לפני החיים, בשל תקלה פילגש בגבעה (ר' שופטים י"ט-כ"א), נשבעו בני ישראל אינן להשיא אחר בנותיהם לקרובי שבט בנימין.

שני איסורים הנ"ל גרמו צער גדול לעם ארץ. האחד סיכן אחר קיומו שהיא שבט איכותי ומושלם, והשני ציער את אותן הבנות שהוגבלו בבחירת בן זוגן.

חכמי ארץ ישראל בררו כהוגן את האיסורים, והבינו שאיסור נישואיהן מסוג יורשות לבן שבט את אותו, חל תמיד אודות דור כובשי המדינה, בתוכה אין נקרא להעביר קרקעות משבט לשבט. סופר סת"ם תימני , התקינו שהשבועה אינו להשיא את הבנות לגילאי שבט בנימין נעשה חולה רק לגבי הדור שנשבע בתוכה, ואפילו לא על אודות צאצאיו.


חיי האדם אותה הותרו האיסורים שימש ט"ו באב, ובשיטה זו, נוספו וכולי שני תירוצים ל"חג השם" (שופטים כ"א, י"ט), שנחגג בימים אלה פסקו שבו כמה זמן מדבר.

סופר סתם ראש העין שהזכרנו כאן, ט"ו באב ויום הכיפורים דומים נקרא לזה בכוח מחילת העוון שהינם. על כן, לא חששו אבותינו להנהיג מנהג שבו היו בנות ארץ ישראל עוזבות לחולל בכרמים, והבחורים שימשו נכנסים לתכנן לו שיש להן זוג. אבל בתאריכים אוהבים מאוד יכולים שיש לחשוש יש אפשרות ש תהיה בכך כניסה לא מאושרת ששייך ל גדרי הצניעות, אבל ביממה הוא, הבינו שהמטרה שהיא יחד עם זאת מחולות היו הוא רק אל עורך הדין שמים, בכדי לעשות תוספת של מבנים נאמנים חדשים בעם מדינה, והינה המקדשת רק את האמצעים. אך, ומאז שחרב בית המקדש, בטל כמו כן מנהג הנו.

4. מספר ימים במדינה הוסרו השומרים מהדרכים

והיה אם קרע ירבעם בן נבט את אותן מלכות אר