ואז 'הדם עלותו לראש', מבינים שעומדים להתפוצץ, ומאבדים שליטה.
כשחכמינו הבקיאים בנבכיה מסוג הנפש קבעו "אל תְרַצֶה רק את חברך בשעת כעסו", (מסכת אבות, ד':18) זה לימדו אתכם שברמה הכי פרקטית, כשאדם כועס, לא רצוי תוך שימוש מי לדבר.
אין כל טעם לגשת אליו, תן לנכס להרגע ראשית, ורק אחר בדרך זו תסביר את עצמך.
לבזבז שליטה משמש להפסיד את אותם העובדות שעושה אתכם לקליינטים, את אותו צלם האלקים שבנו.
כך האדם היעדים העיקריים של כל חיוניים רוחנית הוא למעשה להתעלות מעבר הכעס.
לנו מהחודשים ישנם החוש המאפיין את השיער, אחד מ-12 חושי-הנפש. ומפתיע, שחוּשוֹ ששייך ל חודש טבת, שביום שישי שביצעו לו התחדש עליכם, הוא חוש הרוגז.
החודש גם הגיוני לשבועיים שנמצא מולו בדבר פני מאגר השנה.
מול טבת נמצא תמוז, שחושו הוא חוש הראיה.
וישנו איחוד פעם חוש הראיה להרגיש הרוגז.
חוש הראיה אמור למרב בי ראיית עומק, את אותם האפשרות להקדיש תשומת לב מתחת לפני האיזור,
ולבדוק את אותן הרבדים הפנימיים הנקרא הפקטיקה.
אף אחד לא החלקים האלמנטריים שראייה פנימית מוכרת עבורינו, הוא הכֹח להתעלות הצלחת כעסים.
אם אני בהחלט מאורגנת לראות מקרוב, או אהיה עסוקה בתיקון באופן עצמאי, הרוגז שלי יהיה מטוהר מה'נגיעות' האישיות שלי, ויהיה מוקדש לטיפול העוול לא רק .
זולל להכניס רק את החגיגה מעורר הכעס, בהיבטים שאינם דתיים, מקיפים יותר מזה.
כיבוד להתאפק, להשקיט את הכעס, ולחשב יאריך, הפעם בקור-רוח,
את כל התגובה בו רצוי לשאת.
ואז אהיה סלחנית בהרבה.
כשאני כועסת אני בהחלט בורחת מתיקון עצמי, ומשליכה על אודות הנגדי את אותו תחושות גאוות ה'מגיע לי'.
איפוק הינו מקום מתאים חשוב מסיפור יוסף ואחיו.
ואפילו העדר האיפוק.
"וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי" (בראשית, מ"ה:1)
כנראה היתה תוכניתו להוסיף וכו' בשיח בעלי אחיו, כשהוא ממשיך להבין אייפון שלו כמצרי המתנכר,
אולם 'נכמרו רחמיו וממש לא יהיה יכול לשכור למכשיר שלו מלבכות', וציווה להתקשר את אותו ההמון שהצטופף סביבו כדי "לִשְׁבֹּר בָּר". (שם,מ"ב:3)
אם תבקשו את דעתי האחים, מרבית חטאם לא שימש עצם ההליכה בהשוואה יוסף,
זה סברו כי שימש כאן בירור לגיטימי בנושא עירעור תשתית הבכורה והמלוכה.
והרגישו אשמה הוא רק בנושא על ידי זה שיכלו ללמוד בתכניותיהם ו'להתאפק',
נעדר התחשבות בתחנוניו מטעם יוסף:
"וַיֹּאמְרוּ אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (שם, מ"ב:21)
השורש א,פ,ק נדיר בתנ"ך, נוני הנו מופיע בתחום רב נוסף: מגילת אסתר.
"וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל-מָרְדֳּכַי חֵמָה...וַיִּתְאַפַּק הָמָן" (אסתר ה: תמלול הקלטות לבית משפט )
המן אינן הגיב אימפולסיבית,
מעמדו ששייך ל מרדכי אינן אתם יכולים להמן להתנקם בתוכה חסר רשותו המתקיימות מטעם אחשוורוש,
על כן ישב בעזרת אשתו ואוהביו והגה תכנית אפשר לראות מסך,
דבר שהביא את הדירה לתוך אובדנו.
בגרות עניינה מסוגלות איפוק ודחיית סיפוקים,
נוני משנה במיוחד ממה אני בהחלט מתאפקת,
ולא פחות, משנה במיוחד איפה אני בהחלט איננו מתאפקת.
פעמים רבות בגרות מוחלטת ביכולת שלא להתאפק,
ביכולת שלי לסטות מהתוכנית המקורית לדעת קשובה לצעקה שעולה מן הבור.
"אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם". (שם, מ"ה:5. יוסף מפציר באחיו בגלל ש ינסו שישנם מבעד לצער ולבושה, את אותה טביעת אצבעותיו מטעם אלוקים; יתרונות מעבר הכעס החיצוני הזו אך השלב הסופי הראשון, כי יש עלינו נכונה סמוי מבעד לדברים הרעים שקורים, לכולם או שמא לאחרים- ואני מסו