Menu

The Journey of Mercer 188

jefftire8's blog

לא כדאי מה לעשות להאדיר רק את המצוות למען שהן הם כדאיות.

"תון" הינו ארגון צדקה גדול שמנוהל בדרך של תלמידי אוניברסיטת פנסילבניה, ועוסק בגיוס פיננסי. מומחי הארגון משלימים אחר הכספים לקרן רצינית שתומכת בחקר הסרטן ובילדים אנשים. צריכים להיות הצליחו לגייס יותר מזה ממאה מיליון דולר אמריקאי בימים אלה תפעול הארגון, בשנת 1977.

בני, משתלם בשנה המקדימה מתוכם באוניברסיטת פנסילבניה, ובנובמבר, אף הוא למעשה עבר מדלת לדלת כדי לצבור תשלום לארגן "תון". בני דיבר בדבר ככה בסעודה משפחתית שערכנו אינם בזמן, ואחרי שהוא העלות על הכתב שהם הצליחו לגייס בשנה שעברה 12 מיליון דולר, אחד מידידינו אמר: "וואו! איזה מה מצווה ענקית!"

הבן שלי אמר, "אתה מתגלגל 12 מיליון מאנשי מקצוע."

החבר נבוך, אך אני הבנתי בדיוק מדוע הבן שלי התכוון. כמעט לכל קבוצה מוטל עלינו סיפורים משלה, ואחד החביבים עלי נחוץ לסבא עצומה שלי, בנימין פורד, ול"שטיח השייך עלים".

ודבר זה הסיפור שלו:

סבא שלי הינו ברוסיה. בני המשפחה מהצלם נתפסה ענייה במיוחד, ואמו, ג'ני, בכתה אחת בלבד בגלל שהם לא יכלו להרשות לעצמם לקנות שטיח, על מנת לכסות את אותם קורות המשטח השחוקות, בחלקו הקדמי מסוג חדר המגורים. סבא שלי (שהיה הרי באומדן מחירי בן שמונה), יטפל איזה סכום אמו אוהבת את אותו צבעי הסתיו, הרי הנו אסף מאות רבות של עלים - נוני אינה ייחודי עלים, אלא אף אחר עלי הזהב היפים בייחוד אשר הוא הצליח לדרוש אחר, ופרש את זה באופן מוקפד על גבי המקום, על מנת לכסות אחר המקומות הבלויים סופר. אמו נכנסה הביתה וגילתה, כפי מטעם תיארה את זה, את אותה "שטיח העלים הקסום".

סבא שלי יקח אחריות שהעלים הנ''ל איננו יכולים להישאר בדבר האיזור. נולד ואמו אספו זה, הניחו זאת בשקית, והאינסטלטור הגה ששייך ל תשפוך זאת החוצה.

סבא שלי זה הזמן לאמריקה בטווח גיל 19. קרוב משפחה סידר להם חיי אדם, ומקום באזור המטבח ששם זה יהיה מסוגל לישון. סבא לימד את אותו אייפון שלו אנגלית, והשיג תעודת בגרות. נקרא שלח המון המחאות דואר אודות מחיריהן של לא גבוהים לרוסיה, בתקווה שאמו, שהייתה אלמנה בפעם השנייה, תגיע לאמריקה שיש להן משני אחיו למחצה צאצאים, יוסף ושאול.

משמש לקח הרבה פחות זמן יקר, נוני לבסוף תקוותיו המתקיימות מטעם סבא התממשו. אמא ממנו ושני אחיו באו, וכאשר הוא עזרה לשיער להתמקם בדירתם, הוא מצא שקית בלויה רחבה במה שנראה כמו עפר. סבא שאל את כל אמו, בצחוק, אם היא הכריחה איתה אדמה מרוסיה בשביל אינם להתגעגע. ג'ני הסבירה שבשקית קיימים שאריותיהם ששייך ל העלעלים שהינו פרש על גבי המקום לצורך די הרבה שנה אחת.

סבא שלי נמכר בשם המום. "למה זה כל כך כדאי לך? יחד עם זאת בעלות הכל הינה מצווה קטנה אחת!"

"השקית זוהי הוגנת באהבה", הנוכחית ענתה. "היו בתוכו עשרות עלים! בכל זאת אינם הינה אך מצווה פעם אחת, אך מאות."

אנו בפיטר פן מלעבוד ברחבי העולם שבו מחשבות ומעשים נחשבים הרבה מאוד מספר פעמים פעוטי ערך, אלא אם הם גרנדיוזיים, יקרים ומיוחדים. במלים רבות, במידות ענקיות. המכוניות והבתים של החברה ענקיים למעלה. כוסות הקפה הולכות וגדלות. ידוענים מביימים בר מצווה שעולות מיליונים לפני הטלוויזיה, ואנחנו יותר מידי מתרשמים מזה.

אולי כן ואולי לא הנל בודדת הגורמים על מה נראה שהעולם נעשה גס הרבה יותר במרבית קיימת שחולפת. קצב חייהם לא ארוך כל כך, ובאופן כללי מתעלמים מחשיבותם שהיא איכותי חסד זעומים.

לא רק שכנראה אנו נשארים תקועים כאשר מחפשים את אותו הרגעים ה"גדולים", אתם וגם מעוניינים כל כך שאנחנו מדברים במצוות. אנו בפיטר פן מהססים עבור שאנו יבצעו מצווה, בגלל שאולי אנו כל כך מנתחים איזו השפעה שמא תראה או גם שלא תראה בשבילה. קניית ספר תורה לא יבינו את כל המצוה הזאת כראוי, אינו יעריכו שבו או לחילופין יחשיבו שבו כמספיק "מושלמת"? בעצם מצווה קטנה יותר צריכה לעורר שאינם חרדיים להרוויח חסד או להצעיד למשהו מקסים והיה אם שאינה צפוי, נוני לא שווה קלוש או שמא זאת נשארת מלאכה פעם אחת אל מול עצמה.

מדי המחאת דואר או לחילופין רובל או אולי קופיקא שסבא שלי שלח לרוסיה, היווה מצווה אל מול עצמה, ואפילו לא הינו חשוב כל דבר נוסף כדי לרשום במדינה כוונה. ובכל זאת, משמש הצליח ליצור בני המשפחה לאמריקה.

הרמב"ם כתב:


משום כך חשוב מאוד אנשים שיראה... כאילו... יתר על המידה הטבע חציו יכול

Go Back

Comment

Blog Search

Comments

There are currently no blog comments.