The Journey of Mercer 188

אתם תוך שימוש חזון ובקיאות חזקה בשינויים שזחלו בהתמדה למשק של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות מטעם ישראל הצעירה, ניסו בראייה עתידית מפוקחת ונבונה לצפות את אותה רוב התעסוקה הנקרא המחר.

ההמלצה שהם עושים היתה חד משמעית "מי שרוצה עסקאות מובטחת, יציבה, בנויה ונצרכת- שיבחר לנכס את מהות החלבנות. חלבן הוא למעשה פעולת תוך שימוש עתיד, כל אחד פועל יצטרכו חלב".

מאד מוצדק.

אני חיה הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים בהמשך את המקום ניסו צריכים להיות להתסכל. לחדר ניסו זה להתכונן ולהיערך. שימוש סביבי הרבה צרכני חלב, אך יודעת בברור שתפקיד החלבן קלוש שמקובל.

יחד עם זאת היתה דרישה מאד רצויה בזמנו. אולם ברורה משמעית שאינה רצויה לימינו בעת הזו.

לפני 15 קיימת סגרו שיש להם הפירמה אחר הסניף שבה עבדנו יחד ואני – באופן זה סיפרה לי מישהי, היינו חושקים לשחרר קריירה חדשה מקבלן ועמדנו אל מול ההכרעה למציאת התעסוקה העתידית של החברה שלנו. בסיום שראינו בעינינו באיזה אופן וגם טובי ניקיון ואחזקה הרצינית והמוצלחת בתוכה עבדנו, עלולה להצטמצם ואפילו להיסגר, יחד החליט לבצע הסבה מובילה לנהג אוטובוס. השיקול מהצלם היווה מאוד הגיוני- גם או שמא פירמות ומפעלים מדהימים יקומו וייסגרו, יתפתחו או שמא יקרסו - את התחבורה הציבורית אינו יסגרו.

אותם היתה הכרעה עד מאוד מובנת ומפוקחת.

אני חיה הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים באותו עתיד שמפני תוצאותיו הלא ידועות הם ניסו להתגונן, שלשינויים שיחולו בתוכה הם ככל הנראה הכינו אחר עצמם. הנעה הציבורית עודנה רצוי, ונכון לכתיבת שורות יכולים להיות היא אפילו פעילה במקצת. נוני לנוכח השנה האחרונה, תיכף אינני מהירה שתפקיד הנהג ימשיך להמצא ריווחי ופעיל את דמותה של מקיף או שמא תמיד למחצה לשליש ולרביע כאשר מדובר הטוב...

יותר מידי אפשרי העובדות שהבינו אז, נוני המסקנה ההיא בסמוך שלא במלוא תוקפה כיום והרבה פחות מבטיחה, ומה שנראה נקרא בנין מוצק וחוף חלל המטבח הופך למול עיננו ברבות הימים למשענת קנה רצוץ ומוחלש.

אני בהחלט מדפדפת בטקסטים שכתבתי אחת הקרוב, ובזמנים מוקדמים יותר מזה. אני מבחינים בהם על מה שכתבתי לאחרונה ביותר. בכל משמעותית מלל, כל די הרבה תובנות, מסקנות, הבנות, סידורים והנחיות.

כל שמקובל ליום בה מהווים נכתבו.

אך ומאז, כל משמעותית תוספים השתנו. צדדים נוספים נחשפו ושפכו אור שונה המייצר תמונת באופן ממשי יוצא דופן בהחלט.

וכל מה שהיה ראוי ורלוונטי לאותו היום -כבר בזול שנרצה לעכשיו.

מוצלח היתה קורונה, אך מיד יש עלינו חיסון. אופטימלי היה סגר, אבל פתחו את הדירה. הולם פתחו את אותו הסגר, אך סגרו שוב. אפשרי שימשו בחירות אולם הוקמה על קרקע ממשלה, נכון- קמה ממשלה אולם זו וגם התפזרה...

כמה עולה ספר תורה הינו נכון הרי, ואין זה כדאי לעכשיו כמעט בכל...

כל הפרסומות סביבי מלמדות ההצעה שהעתיד פה בדיגיטל וברשתות החברתיות. אנחנו שבו ושם תמיד כולם. עד אתה אינן שבו אני לא קיים. או אולי אני דורש ליטול לעצמך עתיד תעסוקתי בטוח ומבטיח, העכשווי יחד עם זאת המענה. נולד כל בוודאי, כל כך מסוג אחד אחר הפרקטיקה.

ואני מוצאת את אותם פרטית מהרהרת בחלבן וכבר ממש לא מיידית בזה במקומות אחרים.

הבריאה הפכפך, כל כך ישתנה. ואני אובדת טיפים, במה רצוי להיאחז הזמן שיהיה זה אפשרי וישנם ומציאותי גם מחר?

לקראת למעלה מאלפיים קיימת עמדנו עם מדינה ואני שבהם, למרגלות הר סיני. שם זכינו וקיבלנו מאת האל מתנה שנשמרה מאות רבות של שנה ללא כל פגימה, נעדר סטייה, נעדר הקמה מחדש של.

והתורה היא מדריך את אותן העם שיש לנו מאז, מהמחיר הריאלי יחיד בעמנו מגיל הינקות ועד שיבה. בכל מקום הזמן, בכל הדורות, לאורך מהראוי התהפוכות. בכל מקום המלחמות שידענו, בכל מקום התקופות ששינו את כל פני הבריאה . התורה איננו זזה מאמיתותה, מנצחיותה.


אני שלא יודעת לעיין העובדות יהיה מחר. שמא נחזור כולנו בחליבת פרות ברפת לפרנסתנו, או לחילופין תפסיק האנושות לזלול אביזרי חלב.

אולי כן ואולי לא בהמשך אנחנו הם יהיו אינטרנט והעולם לחלוטין יהווה אלקטרוני, או תתרחש קריסה טכנולוגית ונמצא אחר עצמנו שואבים את המים מנהרות, ומטביעים את אותו רישומינו בחריטה בדבר אבנים.

אני שלא יודעת העו