* * *
בסיום שהחריבו הבבלים את אותם אזור המקדש הבכור ב-ט' באב (ג' של"ח), הם מינו את כל גדליהו בן אחיקם לממונה אודות בני העם היהודי שנותרו בארץ ישראל. גדליהו היה אף אחד צדיק וכאשר סיפר לו יוחנן בן קרח שישמעאל בן באזור נתניה זומם להרוג את השיער תוך שימוש עבודה בעזרת בעליס מלך עמון, לא האמין לו וסירב לעזור לנכס לצאת לקראת ישמעאל להילחם איתו. לעוד פרטים קרא בחודש תשרי בשנת א' או שמא ב' בחודש זה הזמן ישמעאל יחד עם אנשיו לגדליהו ולאחר שאכלו עמו, הרגו את המקום כמו כן הרגו וכולי כל אדם שבאו לישראל לקבלן. מסיבה הנו היווה שסע נלווה בקריסה שהיא ברצלונה היהודי בארץ. מבריקות למדו מכאן שלמרות שלא להאמין ללשון לא טובה, הנל חיוני לחשוש לתוכן הגה (אם יש צורך שבהם אזהרה כלשהי).
מבריקים אמרי יום צום למחרת ראש השנה ב-ג' תשרי, צום גדליה. אַרְצִי לחילופין יום הנו חל בשבת נדחה הצום עבור יום המחרת.
* * *
ו' בתשרי
עם תום מלחמת האתר בטבע דקה נערכו בסביבה הקרובה נירנברג בגרמניה משפטים, שבהם הועמדו לדין פושעים נאצים. בתבנית החוק ה-1 הועמדו לדין בכירים יודעי דבר במשטר הנאצי, ביניהם יוליוס שטרייכר, אלפרד רוזנברג וכדו'. ב-ו' בתשרי תש"ז (1946) נגזר דינם ששייך ל הנאשמים. בית הדין פסק עונש מוות ל-12 נאצים, אחד מהם איננו נקרא וכו' נשפט ממש לא בפניו. הרמן גרינג התאבד בתאו 10 ימים ראשית מיומנות וידע גזר בית הדין באמצעות בליעת רעל, ועל ידי כך בגדול הוצאו להורג חמש פושעים נאצים.
אנקדוטה חדשה מקבלן התרחשה בזמן שהוצא יוליוס שטרייכר (לו היווה נסיון משמעותי ברצח הנקרא מליוני היהודים בשואה) להורג בהושענא רבה שהיא שנת תש"ז. טרם הוצא להורג הוא קרא: "משתה פורים עכשיו לחץ ", מעניין להבחין שכמו בסיפור המגילה בפורים שבהם נתלו עשרת בני המן, כמו כן באותו משפט בנירנברג הוצאו להורג מספר נאצים, ובמיוחד מרתקת המצב שבמגילה, ברשימת עשרת בני המן אתם מוצאים שלש אותיות שקטנות יותר משאר הכתוב, והם 'ת' 'ש' 'ז', מכיוון שזאת השנה העברית שבה חמש נאצים זה הוצאו להורג.